בואו נאט את הקצב...או, קצת על איך התינוק שלנו חווה את העולם.

התינוקות שלנו מגיעים לעולם עם מערכת עצבים לא בשלה. העולם שולח לעבר התינוקות גירויים למערכת הראיה, השמיעה, הריח, הטעם, המגע, ויוצר חוויה רב-חושית איתה כל תינוק מתמודד בהתאם לאופיו ולמזג שלו. מערכת העצבים שקולטת את כל הגריה הזו עובדת מרגע היציאה לעולם, ומנסה לעמוד בקצב הגירויים הללו, אך מכיוון שהיא אינה בשלה כמו מערכת העצבים, שלנו, המבוגרים, היא פעמים רבות נמצאת במה שנקרא "הצפה", “Overwhelming state” בשל הפער בקצב העיבוד שלה. הגירויים נעים סביבה מהר והיא אינה עומדת בקצב.

מה הכוונה "אינה עומדת בקצב"?

כל גירוי עובר תהליך שנקרא "עיבוד"- התינוק שומע צליל, הצליל עובר למח ומקבל שם פרשנות, לדוגמה: נעים/ לא נעים, גבוה/נמוך, ובהתאם לכך ישנה תגובה התנהגותות- הנאה כתוגבה חיובית לדוגמה, או בכי כתגובה שלילית.

המערכת של התינוקות שלנו, זו שעושה את כל התליך העיבוד היא פי 10 איטית מזו של מבוגר.

מה זה אומר?

• זה אומר שננוע עם התינוק שלנו באיטיות

• זה אומר שנגיש לו חפץ ונמתין שיקלוט אותו בעין לפני שנזיז את החפץ

למקום אחר בשדה הראיה שלו

• זה אומר שנשיר לו שיר ואז נעצור ונמתין לתגובה שלו

• זה אומר שנחזור איתו שוב ושוב על אותה פעילות, כי זה עוזר למערכת

שלו לעבד את מה שקורה

• זה אומר שנדבר במלים פשוטות , כי יותר מידי מלל זה מקשה על העיבוד

• זה אומר שנגיע אליו בהילוך נמוך יותר שלנו, מכווננים יותר, מודעים יותר

להתנהגות שלו איתו, מודעים יותר לקצב שלו.

זו תקופה שטוב לנו למצוא את המקומות האלה בהם אנחנו בהילוך נמוך, אלה מקומות שלעיתים גם מאפשרים רגיעה, נשימה עמוקה וזמן יחד חיובי.