Savasana (shah-VAH-sah-nah = הרפיה ביוגה
בעבר, החלק הזה של התרגול תמיד הרגיש לי כמו בזבוז זמן, "הרי סיימתי את התרגול להיום...מה עוד אני צריכה ל-ע-ש-ו-ת?", או "אפשר לסמן וי על היוגה להיום?"
מה שלקח לי זמן להבין היא שביוגה יש הרבה מעבר למאמץ הפיזי שבתרגול. המורה שלי תמיד אמרה לי שבהרפיה הגוף סופג את כל היתרונות שבתרגול, ולקח לי זמן להבין מה כוונתה. עד שפעם אחת, הרשיתי לעצמי "להיות", לשכב 15 דקות אחרי זמן התרגול תוך כדי דמיון מודרך. שקעתי לתוך ריכוז (כמעט שינה), ונשמתי. לתוך עצמי, לתוך המחשבות והנפש.
ואז, זה הסתיים, נשכבתי על הצד וקמתי. אבל קמתי אחרת, משהו בדופק, בראיה, במחשבה השתנה, התעדן, התחדש.
יוגה היא תרגול של מאמץ- מתיחה או כיווץ ושחרור- התמקדות בהרפית הגוף והנפש, או איסוף הגוף והנפש לקראת החזרה לעולם האמיתי 😊 זה שמחוץ למזרן.
עם התינוקות המצב דומה, דרכנו הם חווים את העולם ולכן כשאנחנו בהרפיה, כשאנחנו בBEING, הם מרגישים זאת, גם אם לא נראים בהרפיה איתנו.
🧘הם חשים את הנשימות שלנו מאטות
🧘הם מרגישים את הקצב שלנו מאט את מהירותו
🧘כשהם שוכבים עלינו או מוחזקים על ידינו הם חשים את הדופק שלנו ומתאימים את קצב הנשימה שלהם לשלנו.
🧘התינוקות שלנו לומדים מתוך הקביעות בחייהם ולכן כל תרגול שמסתיים בהרפיה הופך להיות חלק ממה שהם מכירים כזמן המשחק אתכם.
מצרפת כאן את המוסיקה שאני משמיעה במפגשי "נעים ביחד", אפשר גם 2-3 דקות של הרפיה- בשכיבה, ישיבה, עמידה...
זיכרו, התנוחה פחות חשובה כמו היכולת שלכם להתרכז בנשימה, ב"ניקוי" המחשבות, בהתמקדות בכאן ועכשיו.
Comments