על לשון קשורה, והקשר שלה לשקט הכללי של הקטנים שלנו...

חשבתי שקטן עלי, שאני כבר יודעת מה זה תינוק חדש.

הכנתי את עצמי להתאוששות מניתוח קיסרי (שוב…) ודאגתי לחיזוק הגוף והנפש שלי.

הלידה היתה חוויה מופלאה, גם למרות הניתוח, והכאבים שאחרי.

אפילו הצלחתי להניק מיד אחריה, חוויה ראשונה בשבילי….

אבל, מהר מאוד הבנו עם מי יש לנו עסק.... הקושי של קטנצ'יק להרגע היה כמעט תמידי.

אני מאמינה בלבקש עזרה, כהורה בכל שלב אנחנו עומדים בפני שאלות חדשות, כי כל ילד בא ללמד אותנו שיעור בעולם הזה.

ופה היה לי ברור שאני צריכה עוד עין.... ואולי כמה?....

אז אבחנו לשון קשורה, מצב מאוד שכיח. ורגע לפני שהחלטנו לעשות התרה (התערבות ניתוחית פשוטה ל"שחרור" הלשון מהרקמה ש"קשרה" אותה והגבילה את תנועתה, ניסיתי להבין מה בעצם המשמעות של אותה לשון קשורה.

מה שהופתעתי לגלות זה עד כמה הלשון משפיעה על כלל הגוף שלנו, הרבה מעבר לפה.

הסימפטומים הרווחים אצל תינוקות עם לשון קשורה, כמו קושי לעלות במשקל, הנקה ממושכת, הרדמות באמצע הנקה, כאבים במהלך הנקה, כולם היו אצלנו.

אבל מעבר להם, דניאל שלנו פשוט לא מצא מנוחה. הרגשנו שהוא ממש מתקשה לעשות את המעבר מהרחם לעולם שבחוץ. הוא בכה הרבה. המון. הזמן הכמעט יחיד שבו היה רגוע היה כשהיה מחובר אלי- במנשא או יונק.

אבל זה רק חלק מהסיפור. כי מה שבשבילי היה Mind Blowing היה הקשר של הלשון הקטנה הזו להשפעה שלה על בדיוק אותו מצב של חוסר רגיעה....

הסתבר לי, שללשון יש קשר ישיר לגירוי והפעלה של מערכת העצבים שלנו, וספציפית לחלק בה שאחראי על היכולת שלנו להרגע. ידעתם????

כשהלשון שלנו במנוחה היא נמצאת במגע עם החך העליון שלנו (ועכשיו כולם לשים לב אם ככה זה אצלכם...:)) אותו מגע מפעיל את קצת העצבים הנמצאים בחך העליון ואלה מקושרים לעצב שמפעיל את מערכת הרגיעה של הגוף שלנו (עצב הואגוס).

אז....כשיש לשון קשורה, הלשון לא נוגעת בחך העליון, ומערכת ההרגעה של הגוף לא מופעלת מספיק...והתוצאה היא בדיוק אותו חוסר שקט שתיארתי...

כמובן שזה הרבה יותר מורכב מההסבר הכללי שנתתי' וכמובן שיש עוד גורמים שמפעילים את אותה מערכת רגיעה, כמו מגע, הנקה, קשר עין, שיח עם התינוק ועוד.

אבל מדהים שלכזה איבר קטן יש השפעה כל כך משמעותית על המצב המנטלי הכללי שלנו.... ועוד יותר מדהים שאנחנו לא יודעים את זה....

מאותו הרגע, היה לי ברור שאת ההתרה של הלשון נעשה, ושהשקט והרגיעה של דניאל היו הדבר הכי חשוב....

אז התחלנו בתהליך שכלל גם את הפרוצדורה הפשוטה של ההתרה, וליווינו אותה בהרבה עבודה גופנית, מגע, מתיחות, ושעות מנשא קרוב קרוב.....

לאחרונה אני שומעת על יותר ויותר סיפורים דומים של תינוקות לא רגועים, שלא ברורה הסיבה. אז אני רוצה פה להגיד שלא תמיד התשובה היא פשוט כי יש תינוקות כאלה....לפעמים זיהוי מוקדם של לשון קשורה ותהליך פשוט של עבודה פיזית עוטפת ומחבקת עם התינוק עושים פלאים...

אנחנו הרגשנו שקיבלנו תינוק חדש.... ועוד אמשיך לספר על כך בהמשך...

מצרפת לינק למידע שמסביר בפשוטת את הקשר שאני מדברת עליו https://www.dpdental.com/8-wellness-with-tongue-health/

*בתמונה, הרגע שמצליחים להרגע.... גם הקטן וגם אמא שלו....